נאספים אנו כאן ליד קברך _______ להשמיע דברי פרידה אחרונים.

עומדים אנו כאן ציבור גדול של חברים, ילדים, ידידים

בכאב ובאבל לטמון אותך בין רגבי אדמתנו.

היום את/ה נאסף/פת את הזכרונות.

לזכור כי היית עמנו, במשותף נשאנו במשא חיינו בביתנו הקיבוצי,

לזכור כי אדם חי חדל מן העולם.

אפוף ביתנו צער ומשפחתך הלומת יגון. צר לנו כי כך נפל בגורלך

(ואתה כה רך/ צעיר לימים/ בעודך באביב ימיך / למרות הימים הארוכים שחיית על האדמה הזאת)

כשנולד אדם - עולם מלא נברא: לחיות, לצהול, לעבוד, לאהוב, לכאוב, לרצות.

(משנפטר/נופל/נספה) אדם - עולם שלם כבה.

כל אדם ונתיבו שלו בחלד, בו יפסע על פני האדמה הזו.

על כן ביתנו אפוף צער ומשפחתך הלומת יגון היום.

חיי אדם הנמשכים מלידה עד הקבר בו ייטמן - חיים מלאים המה.

את/ה חיית את חייך במלא יכולתך שלך.

כשם ששמחים אנו בלידתו של אדם, כך שכולים אנו בעת הסתלקותו.

על סיפה של הוויה אחרת עומדים אנו בעת הפרידה.

אם חטאנו לך - אנא מחל לנו.

אם נשאנו שמך, ולו פעם אחת, בדבר דופי - סלח לנו היום.

כי לטובה זוכרים אנו אותך...

נאספים אנו כאן ציבור כואב ואבל להיפרד ממך, להביע תנחומים כנים לבני המשפחה.

שא ברכת שלום אחרונה לבית מנוחתך.

שלום ומנוחה לעפרך .